תפריט
רובנו גדלנו למציאות שבה הבעת רגש מתפרשת אוטומטית כחולשה, גם אני גדלתי ככה האוטומט הזה פוגש אותנו בחיינו הבוגרים פעמים רבות, הרצון להדחיק את העצב, לנטרל את הכאב, להתעלם ולהסתיר את הקושי מרחיקים אותנו מהסביבה שלנו ובעיקר מעצמנו.
כחלק מהלופ הזה אנחנו גדלים לעיתים לכהות שתוקעת אותנו, למבוגרים חסרי רגישות חברתית, להורים לא מסופקים!
הבשורה המשמחת – אפשר לשנות את זה
בסדנת ״לגעת בשורש״ אנחנו ניצור חיבור עם הילד/ה שבתוכנו ונחולל ריפוי נשמתי עמוק שיעזור לכם להשתחרר מאמונות מגבילות וליצור מציאות חדשה
בואו נעשה תרגיל קטן
קחו מספר נשימות עמוקות והכניסו אוויר נקי וצלול. הגוף שלכם נרפה לאט לאט ואתם מרגישים נינוחים, שלווים ורגועים.
כעת דמיינו מכונת זמן שהגיעה במיוחד לקחת אתכם למסע קסום בילדות, אתם נכנסים אל מכונת הזמן ונשאבים חזרה אל מחוזות ילדותיכם.
אתם עוצרים ומגיעים למקום מוכר ונוח בילדות. זה יכול להיות בחדר שלכם, אצל סבתא או אפילו בפארק. התבוננו סביבכם … לאן הגעתם? בני כמה אתם? איך אתם נראים? נסו להתקרב אל הילדים הקטנים שהייתם וליצור קשר איתם הביטו להם בעיניים, הילדים רוצים לספר לכם משהו מה אתם שומעים מהם?
אני רוצה שתשימו לב לרגשות שעולים בכם תוך כדי השיחה עם הילדים. זה פחד? אולי כאב? אולי עצב? איך זה מרגיש? הניחו יד על בית החזה ונשמו עמוק הביאו נוכחות לרגע הזה. התקרבו עוד קצת לילדים וחבקו אותם. הזכירו להם שאתם אוהבים אותם, שהם חשובים לכם, ושהם לעולם לא לבד.
אתם מביטים בילדים הקטנים שהייתם פעם ואתם רואים איך כל החלקים מתחברים לשלם אחד. אתם חווים התעלות רוחנית ותחושות של שחרור, שמחה ואושר מציפות אתכם.
אחרי שהצלחתם לשחרר, הגיע הזמן לחזור… אתם נכנסים חזרה אל מכונת הזמן, חוגרים חגורות ויוצאים לדרך. לאט לאט אתם חוזרים לכאן ועכשיו אל הגוף הזה, אל מודעות רגילה.
איך היה?